פודקאסטים 

הפרק אכלנו את הראש על מותגים שהצליחו לבנות את עצמם מחדש דרך אסטרטגיוצת מיתוג נועזות ומה כל אחת ואחד מכם יכול לקחת וליישם כבר מחר בבוקר בהקשר. בין היתר דיברנו על: למה נטפליקס השקיעו מאה מיליון דולר על מהלך שיווקי עם מייק טייסון והאם זה השתלם להם? איך קרוקס הצליחה למתג את עצמה מחדש אחרי ״כמעט פשיטת רגל״ דרך מיצוב ומיתוג מחדש דרך טקטיקות ומהלכים מדויקים ועקביים? איך מותג הצריכה ״אולד ספייס״ שכבר נתפס כמותג מיושן לגברים מבוגרים שהלך ודעך, הצליח להפוך את עצמו לאחד השחקנים הכי חזקים בקרב קהלים צעירים בעקבות שחמט מיתוגי מהחלל? היה רותח.

הפרק אכלנו את הראש על התופעה הפסיכולוגית הנקראית ״אפקט בת היענה״. דיברנו על למה בני אדם נוטים להימנע ממידע שלילי ומה המשמעות של זה בתור צרכנים ומקבלי החלטות, וחשפנו איך מותגים מנצלים (או מחמירים) את ההטיה הזו בשביל להשפיע על התנהגות הקנייה שלנו. שיתפנו איך מותגים גדולים עשו טעויות ענקיות כשעוררו את אפקט היען באופן שלילי – ומה היו ההשלכות. מצד שני, הבאנו דוגמאות חיוביות של חברות וסטארטאפים שהשתמשו בהבנת הפסיכולוגיה הזו בשביל לבלוט בשוק ולכבוש לקוחות בדרך לא צפויה. היה רותח.

הפרק אכלנו את הראש על תיאוריית אפס-סיכון ואיך היא משפיעה על קבלת החלטות של לקוחות ומשתמשים במצבים של אי-ודאות. ניתחנו קצת את המניעים הפסיכולוגיים שמאחורי ההבטחות כמו החזר כספי מלא, תקופות ניסיון והתחייבות לאיכות קיצונית – והראנו למה מותגים שמציעים מדיניות כזו מצליחים לבנות אמון ולייצר נאמנות גבוהה, הסברנו למה חברות שמבטיחות להוריד את הסיכון ללקוחות ולא עומדות בהבטחה גורמות נזק עצום שמאוד מאוד קשה לתקן אותו ולמה אתם צריכים להיזהר מזה. בין היתר דיברנו גם על חברת המזרונים האמריקאית קספר שלא מפחדת ללכת עד הסוף עם ההבטחה שלה, זאפוס שנתנה  הרבה יותר ממה שהיא קיבלה, ועוד כמה דוגמאות שיפתחו לכם את הצ׳אקרות. היה רותח.

הפרק אכלנו את הראש על: לראשונה בהיסטוריה פודקאסטים הפכו להיות פלטפורמה עוצמתית שאותה המועמדים לנשיאות לוקחים ברצינות תהומית ומה כל מותג יכול ללמוד מהמהלך, למה ענק הפודקאסטים ג׳ו רוגן סירב לארח את המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארה״ב קמלה האריס? למה רוב הפודקאסטים בישראל לא באמת מתרוממים? הניסוי פורץ הדרך של אוניסרסיטת פנסילבניה שטוען שהוא הצליח לפצח את מה שכל מוצג ויוצר תוכן חולמים עליו - מה הופך תוכן לויראלי, אסף רפפורט מהיוניקורן וויז מספר על נסיון להונאת בינה מלאכותית ולאן אנחנו בעצם הולכים מכאן? מהם שלושת הממצאים החשובים שמותגים צריכים להכניס טוב טוב לראש על התנהגות אנושית ולמה כל כך קל ליפול בהם? מדוע אנחנו רואים לאחרונה קמפיינים עם טעם רע בהם מותגים מנצלים את התראות פיקוד העורף בשיבל ויראליות? ומה עושה מנהל שיווק שנתקע במדבר? היה רותח. רוצים לשאול אותנו שאלה בשידור? סבבה - פשוט תקליטו לנו הודעת וואטסאפ מוקלטת עם השם והשאלה שלכם - שלחו לנו לוואטסאפ למספרים שמופיעים כאן למטה - בסוף כל פרק נבחר ונשמיע שאלה אחת בשידור ונענה עליה בזמן אמת.

הפרק דיברנו על מה קורה כאשר מותגים לא עומדים בהחלטה שלהם - בין אם זו הבטחה לבן זוג או חבר, ובין אם זה סטארטאפ או חברה שהבטיחו ליוזר/לקוח הבטחה מסוימת, חשוב שתדעו שאם לא תעמדו בהבטחה שלכם אתם חשופים לסכנות אדירות למותג שלכם. ניתחנו כמה סיפורים משוגעים בהם מותגים הבטיחו חוויות בלתי נשכחות, אבל הפרו את ההבטחה לפעמים באופן קיצוני בגלל פיתויים כאלה ואחרים.בין היתר אכלנו את הראש על המייסד של פסטיבל פייר ושישב בכלא ולמה פתאום כולם אוהבים אותו שוב? על מפעל השוקולד של ווילי וואנקה שגרם למכות והפגנות בגלאזגו, חברת התעופה שהבטיחה טיסות לכל החיים וחזרה בה, מנכ״ל חברת הדגנים ש״דחף״ עניים לאכול דגני בוקר גם בערב וגרם לחרמות. שימו לב לכמה נתונים חשובים - כשמותג לא עומד בהבטחות שלו, זה לא רק פוגע במכירות – זה פוגע גם בחיבור הרגשי של הלקוחות באופן חותך. קודם כל, מתרחש אובדן אמון. כשלקוחות מרגישים שמותג לא עמד במילה שלו, המחקרים מראים ש-68% מהם פשוט עוזבים. הם מרגישים נבגדים, כי כל מערכת יחסים עם מותג בנויה על אמון. אבל זה לא נגמר שם. יש גם תסכול וכעס. כשלקוחות משקיעים זמן, מאמץ, או כסף במותג – ומקבלים משהו שונה ממה שהובטח להם – הם מתעצבנים, במיוחד כשמדובר בהבטחה גדולה. הכעס הזה מתפשט מהר ברשתות החברתיות, ופתאום יש למותג בעיה גדולה. בנוסף, יש את עקרון ההשקעה – כשאנחנו משקיעים מאמץ, אנחנו מצפים לתגמול. אם אין תגמול, זה פוגע בנו רגשית. ואז מגיעה הפגיעה בנאמנות. כשלקוחות מאבדים אמון, הם כבר לא נאמנים למותג, וזה משפיע ישירות על הרווחים. כל ירידה של 10% בנאמנות יכולה לגרום לירידה של 25% ברווחים. ולבסוף, יש את התגובות השליליות. מחקר הראה ש-72% מהלקוחות שנפגעו מחוויה גרועה יפרסמו ביקורת שלילית, מה שמחריף את הפגיעה במותג ומקשה עליו לתקן את הנזק. אז תמיד תשתדלו לעמוד במילה שלכם, ככה בונים מותג אמיתי….

הפרק צללנו לעולם של שיווק ללא תקציב מסורתי, וחשפנו איך מותגים פורצי דרך הצליחו לבנות קהילות חזקות, ליצור שיח חברתי ולצמוח למעמד של מובילי שוק מבלי להשקיע דולר אחד בפרסום ממומן. חשפנו גם כמה סיפורים של יזמים שהפכו מגבלות תקציב להזדמנויות וצמחו בצורה אורגנית בעזרת יצירתיות, קהילתיות ותוכן ויראלי. בין היתר אכלנו את הראש על: יוצר התוכן מרקיז בראונלי שהשיק השבוע אפליקציה משלו וגילה שלבנות מוצר לא דומה בכלל לסיקור של מוצר בעקבות התגובות הזועמות של הקהל שלו, אמזון השיקה כלי עוצמתי ליצירת פרסומות עבור מותגים קטנים ולמה חשוב להכיר אותו, המעצב האגדי של אפל ג׳וני אייב חובר לסם אלטמן במטרה לנסות להמציא מחדש את הסמארטפון (ולמה יוסי חושב שזה יכול אשכרה להצליח להם), וגם שיתפנו כמה דוגמאות מרתקות על מותגים שהחליטו לא להשקיע בפרסום ממומן ולמה זה הצליח להם כולל מותג גלידה דל קלוריות, ניוזלטר קטן שעשה אקזיט, ועוד כמה. היה רותח.

למה כל כך קשה למדוד את האימפקט של בניית מותג??? הפרק אכלנו את הראש על האתגרים והשקר הפוטנציאלי של מדידת הצלחה מותגית דרך נתונים ודאטא, והבאנו כמה מקרים מחשמלים בהם הדאטא לכאורה הראתה נתונים חיוביים אך הסתירה גורמים חשובים שהובילו לכישלון מפואר. נתחיל בסיפור של בלוקבאסטר, שהתעלמה משינויים תרבותיים ובמקום להעריך את המעבר של לקוחות לצריכת תוכן דיגיטלי, היא הסתמכה רק על מכירות השכרות פיזיות – והפסידה את השוק לנטפליקס. דיברנו על כמה מהמדדים המסורתיים בהם מותגים משתמשים למדידת הצלחה כמו מודעות מותג, נתחי שוק, ועלות רכישת לקוח. למרות זאת, המדדים האלה לא תמיד מספרים את כל הסיפור. בין היתר שיתפנו על הקייס סטאדי של טרופיקנה ששינתה את עיצוב האריזה שלה במטרה לרענן את המותג, אך מכיוון שהלקוחות לא זיהו את המוצר והקליק הרגשי פחת, המכירות צנחו בחדות למרות נתונים מוקדמים שהראו שמגמות בעיצוב מודרני מושכות יותר לקוחות. הזכרנו גם את המקרה של קוקה-קולה, שהשיקה טעם חדש שהתקבל היטב במבחני טעימה, אך גרם לזעם הלקוחות הנאמנים ולירידה במכירות, מכיוון שהדאטא לא לקח בחשבון את ההיבטים הרגשיים שהלקוחות מקשרים עם המותג והטעם המקורי. דיברנו גם על מותגים שהשיקו מוצרים שהיו שונים מדי עבור הלקוחות שלהם, מה שהוביל לכישלון מסחרי, כולל הקייס של מקדונלד'ס שניסתה למתג את עצמה עבור קהל מבוגר עם ארוחות יוקרה, אך הלקוחות נשארו נאמנים למותג כמסעדה שמתאימה יותר למשפחות וילדים, מה שגרם לכשלון וחזרה לשולחן השרטוטים. זיקקנו לכם גם בסוף הפרק את 2 הנקודות הכי חשובות שאתם יכולים לקחת מהפרק וליישם כבר מחר בבוקר. היה רותח.

הפרק אכלנו את הראש על החשיבות העצומה של תכנון והעברת מסרים שיצליחו לגעת ברגשות של קהלי היעד שלכם. בין היתר חפרנו על אפליקציית ההיכרויות שהשתמשה באסטרטגיית שיווק פרדקוסלי ולמה זה עובד? רשת הסופרים הבלגית שהשתמשה בעקרון פסיכולוגי של רה-פריימינג בשביל לשכנע ילדים לצרוך יותר ירקות, היילי ביבר הצליחה להפוך חתיכת פלסטיק למוצר אופנה נחשק ע״י מהלך שיווקי חכם, ניו באלאנס הצליחו להעביר מסר לקהלי יעד שונים לחלוטין באותו המשפט ולמה זה עבד להם? ובוקינג השיקה קמפיין מעניין וייחודי עם הראפר לודקריס במטרה לגרום לקהלי יעד חדשים להתחבר אילה ברובד עמוק יותר. היה רותח. רוצים לשאול אותנו שאלה בשידור? סבבה - פשוט תקליטו לנו הודעת וואטסאפ מוקלטת עם השם והשאלה שלכם - שלחו לנו לוואטסאפ למספרים שמופיעים כאן למטה - בסוף כל פרק נבחר ונשמיע שאלה אחת בשידור ונענה עליה בזמן אמת.